מרקמים – שביל ישראל
צלחות הקיר שקראתי להן "מרקמים" או "שביל ישראל" נוצרו בתהליך עבודה מתמשך, כשהדגש הוא על הדרך- התהליך.
ה ד ר ך וכול המתרחש לאורכה בזמן ההליכה המתמשכת, בעונות השנה המתחלפות ובנופים השונים והמשתנים.
הפסיעה בנוף, העקבות המוטבעים באדמה, השקיעה עם כול מדרך כף רגל וההתמזגות עם הדרך.
השבילים המתמשכים, תנועת הרוח בחולות המדבר. בצפון הירוק, הפריחה.רחש המים לאורך החוף. הזרמים הפנימיים המתרחשים בזמן הצעידה.
השבילים המתמשכים, קצב ההליכה, שעל – שעל נכבשת התנועה ברגליים ונספגת בגוף כולו. חריטות, הטבעות, שקיעות, של אבנים קטנות בשלל צורותיהן, רמזים לענף נשבר, לעלה נושר, רמשים וחיות קטנות וגדולות שפסעו כאן קודם.
עונות השנה- החום, הקור, היובש, הרטיבות, הרעננות – הגוונים המשתנים בהתאם.
אני הולכת בשביל, מתבוננת, נושמת, מטמיעה את המראות ומתרגמת אותם לשפה אישית, לשפתה של העבודה בחומר. את העקבות אני מטביעה בחומר הרך ולאחר שהוא נצרף באש נוצרים הגוונים משולבים ומותכים זה בזה.