גביע התשבי לפסח
עשוי מקרמיקה עם ציפוי זיגוג עם זהב
או עם זיגוג לבן עם עורקים בצבע יין
(אבנית, שרוף ב1250 מעלות צלסיוס)

"כוסו של התשבי" או "אליהו הנביא" – כך נקראת הכוס המיועדת לאליהו הנביא בפסח.
בד"כ עשויה כוס זו ממתכת, כסף, בדיל או נחושת .
המחשבה לעצב גביע חרס לפסח העלתה את שאלת השם שיופיע על הכוס.

בעקבות התייעצות עם הרב שלמה פפנהיים – מומחה ליודאיקה – החלטתי להבליט על הכוס את כינויו של מבשר הגאולה, התשבי, ונמנעתי מלכתוב את השם אליהו, שמא תישבר ,חלילה, הכוס ויתבזה השם.
קיימת פלוגתא בגמרא, האם חייבים בליל הפסח לארבע או לחמש כוסות.
כיון שלא הוכרעה השאלה, היא נשארה עומדת עד שיבוא אליהו. זהו מצב שמציינים בד"כ בתלמוד
במלה "תיקו",שהפולקלור ייחס לה ראשי תיבות
תישבי
יתרץ
קושיות
ואבעיות
נמצא שגם מן הסיבה הזאת ראוי להשתמש בשם "תשבי" על כוסו של אליהו בפסח.

הגביע עוצב בבצלאל ע"י מוניקה הדרי מקיבוץ גבת וזכה בפרס שפירא עבור עצוב תשמישי קדושה מקרמיקה.
שני דגמים של הגביע מוצגים בתצוגת הקבע במוזיאון "היכל שלמה" בירושלים.