תערוכה במשכית, 1989


בספטמבר 1988 השתתפתי בסיור קראמי בסין. ביקרתי בעיר קומקומי התה yixing במפעל שמייצרים בו קומקומים יפיפיים בעבודת יד בלבד; ללא שימוש באובניים או ביציקה. העיצוב של הקומקומים השונים נעשים על ידי אומנים, ובמפעל כול אחת מהפועלות מתמחה בביצוע צורה מסוימת וחוזרת עליה כנדרש. כ-600 עיצובים שונים של קומקומים מיוצרים במפעל זה, החל מגודל מיניאטורי המיועד לאספנים ועד לקומקומי ענק, שיש ביניהם קשת של כול הגדלים והצורות האפשריים. בין הקומקומים שראיתי בסין היו גם קומקומים המיועדים לאיש אחד בלבד. הביקור בyixing עורר את תאבוני העז לקומקומים וכפי הנראה בהשפעת תאבוני העז יצרתי במהלך התקופה שאחרי שובי מסין קבוצות שונות של קומקומים בצורות שונות, כול פעם במצב רוח אחר. רוב הקומקומים מיועדים לשתיית תה עבור איש אחד, איש שאוהבים. ניתן למזוג מתוכו לכוס ואפשר גם לשתות ישר מפיית הקומקום, כפי שראיתי בסטודיו של צייר סיני זקן ששותה תה ישר מקומקומו האישי מהפייה. אחד מעיצוביי מיועד לחולה שיכול לשתות רק בשכיבה אולם כך שהנוזל לא יישפך על המיטה. את הקומקום הזה ממלאים מפתח שבתחתיתו, בתוך הקומקום נמצא צינור פנימי שדרכו נכנסים המים לקומקום וכשהקומקום מתמלא הופכים אותו והנוזל עכשיו יכול לצאת מהקומקום רק דרך הפיה שמימנה ניתן לשתות. בעקבות החוויה הסינית ומה שנוצר בעקבותיה התקיימה תערוכה שלי ב"משכית" ב-1989 ובתערוכה הוצגו 50 קומקומים וכ- 10 קבוצות של עיצוביי קומקומים שונים, כשבכול קבוצה חוזר אותו רעיון עיצובי, אבל אין שני קומקומים דומים. לתערוכה קראתי "ראיתי קומקומים בסין".
על אחד הקומקומים הסינים היה חרוט שיר. המדריך הסיני תרגום אותו עבורנו לאנגלית ודני (אישי) תירגם את השיר לעברית
45-30
משהו על הכנת התה: את עלי התה (לא שקיות) חולטים עם מים בטמפ' של 90 מעלות צלסיוס. קומקום הקרמיקה שומר על טעמו הטוב של התה.
בכל קומקום מצויים חורים קטנים – מסננת במעבר מן המיכל אל הפייה (הזרבובית) ע"מ שעלי התה לא יישטפו החוצה בשעת המזיגה.
תמיד ניתן להוסיף מים חמים לקומקום על גבי אותם העלים, וככל שהם נשמרים יותר זמן בקומקום, טעמו של התה משתפר .
ניתן, כמובן,להכין בקומקום גם תה מצמחים שונים.