המייצג מורכב מ 251 פיצוחים. הוצג בתערוכה בתאטרון ירושלים

ה"פיצוחים"
הפיצוחים נולדו בתאונה – כלי שהורד מן האובניים קרס והתעוות.
התבוננתי בתאונה וזה הזכיר לי את שקי היוטה, טרם תיבות הפלסטיק, שזכרתי מילדותי, כאשר כילדים
עבדנו אחרי הלימודים בכל ענפי המשק ובגן הירק ששם אהבתי במיוחד לעבוד. היינו ממלאים את הבצל
וירקות אחרים בשקים ש"עמדו", בכוח היותם מלאים בתוצרת חקלאית, כשהם פתוחים.
זו הייתה ההתחלה של יצירת כלי בצורת שק פתוח ומזמין שימלאו אותו.
חבר שראה אמר: זה מתאים לפיצוחים. וכך אומץ השם "פיצוחים", בהמשך התברר שהם גם נמכרים כפיצוחים ללא מירכאות.
מתוך הספר "היבטים בתולדות העיצוב" בהוצאת משרד החינוך: "…כלים אלה מעוצבים בצורת שקי
בד אופייניים ומרמזים, בהגזמה ובהומור, על הנוהג החברתי של התכנסות בלילות שבת.
תופעות אלה מתקשרות לקבוצות ולזרמים אשר צמחו בארצות –הברית.אולם אין לטעות בייחודיות המקומית שצמחה מתוך רצון להתמודדות עמה."
ולימים הוכנסו ה"פיצוחים" כדוגמא לעיצוב ישראלי לבחינות הבגרות במגמת עיצוב.
למרות שלעיתים נדמה שכבר אין מישהו שאין לו "פיצוחים", הביקוש להם נמשך. ומכיוון שבתהליך
ייצורם יש מן ההתרחשות ועל אף שהם דומים זה לזה, כל אחד הוא יחיד ושונה ועל כן גם לא מעייף
לעשותם כל זמן שיש להם דורש.

The "Pizuchim Bowls"
The "Pizuchim Bowls" were created by accident… a bowl "collapsed" while it was being taken off of the potter's wheel. I looked at the results of the accident and it reminded me of canvas bags, before the age of plastic boxes, from memories of childhood. As school children, we worked after school in various branches of the kibbutz, among them the vegetable gardens, which I particularly liked. We used to fill up canvas bags with onions and other vegetables. These large bags would "stand" when they were still open and filled with produce.

That was the memory that sparked the idea of the bowl that looked like a sack that was waiting to be filled!
A friend who saw the "accident" mentioned that it was particularly suited for snacks and that is how it got its name, "The Pizuchim Bowl". It became a very popular item and still sells, to this day,in quantities similar to snacks…

From the book "Aspects of the History of Design", published by the Ministry of Education: "These bowls have been designed in the shape of bags, characteristic of and reminding one, albeit in exaggeration and humor, of the social practice of gathering together on Shabbat evenings. These practices are connected to groups and movements that originated in the United States. However, there is no doubt about the local uniqueness which came about because of the desire to cope with it."
Subsequently, the "Pizuchim Bowls" became an example of Israeli design, and were included in matriculation examinations for design.

In spite of the fact the sometimes it seems like there is not a soul that doesn't have one of these bowls, the demand for them continues. Even though creating them has become almost routine and they look so similar, each one is unique and different from all the others. For this reason, it is not tiresome to continue making them, as long as they are in demand.