נתקלתי בכלי הזה אחרי מלחמת ששת הימים ; ג'רה עם הרבה פיות. הכלי הזה נוצר בג'בע בשומרון ובכפר סינג'יל ע"י רמאללה בגדה. הכלי סיקרן אותי וניסיתי להתחקות אחרי יוצריו ואחרי סיבת יצירתו, כלומר למה שימש?
התברר שפירוש השם הוא: כלי לכלה, ששימש בעיקר בכפרי הבדואים ככלי טכסי לחתונה עבור החתן והכלה.
המנהג היה למלא את האיבריק [הכד] במי ורדים ובליל הכלולות, החתן והכלה היו אמורים למצוא את הפיות שדרכן אפשר היה לשתות, כי מלבד שתיים, כל הפיות האחרות היו חתומות- פיות דמה.
רוצה לומר שכשם שמצאנו זו את זה כך נמצא את הפיות המתאימות לנו.
התברר שהג'רה או האיבריק גם צווארו היה חתום והכנסת הנוזלים נעשית בו מתחתיתו, כשפיה פנימית מאפשרת את מילוי הכלי על עקרון הכלים השלובים,הנוזלים מסתדרים לצידי הדפנות מבפנים ומכיוון שהצינור הפנימי גבוה המים לא יוצאים יותר מהתחתית אלא רק דרך הפיות הפתוחות המיועדים לזוג. בקיצור כלי "טריקי".
הטריק שבאיבריק הזה,שלעיתים היה גם מקושט בציפורים והיה לו מראה חגיגי כיאות, עורר סקרנות אך מכיוון שהמסורת הזאת בכפרים הבדואים הלכה ונכחדה עם בוא המודרניות ,רציתי להשתמש בטריק וליצור כלי משלי אולי פונקציונאלי ואולי ברוח המסורת שהולכת ונעלמת.והנה שלושת הניסיונות שלי.
א] כלי לשמן ומיץ לימון או חומץ.
ב] כלי לחתן וכלה – בני הזוג שותים בו זמנית מאותו כלי בעל 2 הפיות. גרסה אחת שהפיות זו מול זו ואז השתייה היא לסירוגין. וגרסה אחרת ששתי הפיות זו ליד זו ואז אפשר לשתות ביחד- לחי אל לחי.
ג] כלי שתייה עבור חולה השוכב במיטה. עבורו יצרתי ספל שלמעלה הוא "סגור" אבל צמודה לו פיה שרק ממנה הוא יכול ללגום גם בשכיבה מבלי שהנוזלים עלולים להישפך עליו ועל סביבתו. מילוי הספל במים או נוזל אחר אף הוא מהתחתית, מהצינור הפנימי של הכלי והשפיכה החוצה או השתייה היא רק באמצעות הפיה.
ולבסוף צילום של הכד הבדואי רב הפיות בצירוף ציפורים וכן עוד כד מאותו סוג שיצרתי כמחווה
לקדרות הערבית המסורתית.