מוניקה הדרי. 4 עשורים של יצירה.

מוניקה הדרי

quote
בין קרמיקאים ידועה האמרה כי יש קרמיקאים של בוץ ויש קרמיקאים של אש, כשהראשונים מתמקדים בעיצוב הצורני והאחרים מתמקדים בתהליך הזיגוג והשריפה. בעבודתי בחומר, בה אני מעורבת כבר למעלה משלושה עשורים, למדתי שרק ראייה כוללת וחשיבה מראש על הצורה, הצבע והשריפה, תוך הענקת חשיבות שווה לשני האלמנטים האלה, רק ראיה כזאת תורמת ליצירת דבר שלם.quote-l

בראשית למדתי הוראת אמנות ואומנויות בסמינר הקיבוצים ב"אורנים". מורתי הראשונה לקרמיקה הייתה חנה צונץ-חר"ג ז"ל שהשראתה השפיעה על היותי מורה לאמנות ובהמשך ,בזכותה, החלטתי לבחור בקרמיקה כמקצוע.
כאשר צעיר בני הלך לכיתה א' נסעתי ללמוד בירושלים ואני בוגרת המחלקה לעיצוב קראמי בבצלאל. במשך השנים לימדתי בבית הספר היסודי והתיכון בקיבוצי גבת ולאחר מכן במכון לאומנות ב"אורנים" ובמכללת עמק יזרעאל. אני חברה בקיבוץ גבת שבעמק יזרעאל, חיה בסביבה חקלאית ובקרבה לטבע. הטבע וההתרחשויות בו הם מקור בלתי נדלה שעבודותיי שואבות מהם. טווח עבודתי רחב ולמרות השנים שעוברות לא פגה סקרנותי לנסות ולהתנסות בחדש תוך כדי שימת דגש על גימור מוקפד של כול מוצר – שימושי או פיסולי-אומנותי.

היום אני עובדת בסטודיו שלי הסמוך לחנות הגלריה- "קרמוניקה" שבגבת, בה מוצגות ונמכרות עבודותיי. אני יוצרת בטכניקות קראמיות שונות שאת חלקן רכשתי בזמן לימודי ואת האחרות פיתחתי תוך כדי עבודתי. כמו כן פיתחתי יחד עם חברתי הקרמיקאית ציפי איתי את החומר "צמח" (ראשי תיבות של: ציפי, מוניקה חומר), לאחר למעלה מחצי שנה של ניסיונות, בעזרת הגיאולוג יהוא אביטל, המייצר את החומר עבורי ועבור כול דורש לפי המתכון שלנו. הדרישות שלי בחיפוש החומר הרצוי לעבודתי היו : שצבעו הטבעי של החומר ינוע בין צבעי אוקר-צהוב לאדמדם-חום ,צבעים שנראו לי מתאימים באותם מקרים בהם חשבתי להשאיר עבודות ללא חיפוי או מחופות רק בחלקן בזיגוג או צבע אחר, במקרים אלה ישמש הצבע הטבעי של החומר כעוד צבע . בנוסף חיפשתי שהחומר יהיה בעל חוזק מכני גבוה ,שלאחר שריפה ב-1250 מעלות צלסיוס יהיו המוצרים, בעיקר השימושיים שבהם, עמידים בתנור אפיה, במיקרו ובמדיח. וכמובן שהחומר יתאים בו בזמן לעבודה על אובניים וגם לטכניקות קראמיות אחרות – סגולות אלה נלקחו בחשבון בזמן פתוח ה"צמח".

חומר נוסף איתו אני עובדת ואותו אני מכינה בעצמי הוא חומר שאני לשה לתוכו אבקת בזלת שטחנתי מחצץ של בזלת וטוף. במהלך השריפה הבזלת מתחילה להינתך בתוך החומר וכתוצאה מן השריפה גרגרי הבזלת יוצרים מרקם מנומר של נקודות שחורות-חומות במוצר הקראמי. העניין שלי בטכנולוגיה ובכימיה קראמית הביא שארכיב בעצמי את הזיגוגים המשמשים אותי לחיפוי המוצרים אותם אני מייצרת.

בצד העבודה על מוצרים שימושיים, יש וכתוצאה מחוויה אישית או רעיון שמגרה את הרצון והצורך לתת לו ביטוי, נוצר תהליך של התמקדות בנושא עד אשר הוא מתגבש ומבשיל. כך באו לעולם הסדרות של המסכות: "פנים לכאן ולכאן". "קיפולי חומר"- מסכות שהן ספק חיות ספק אנושיות, "חומר שרוף", "ישני עפר", "צלמיות". וכן סידרת צלחות הקיר: "רישומי ערום", "טורסו נשי מופשט", "רישומי נוף", "זיכרונות מסיני", "אדמה תחומה", "שביל ישראל", "מרקמים" וכן סידרת הכדים הגדולים, "צפוף", "תצריפים", "התרוממות" ועוד.

במהלך השנים הצגתי כ-14 תערוכות יחיד והשתתפתי בהרבה תערוכות קבוצתיות, ביניהן במוזיאון ישראל, מוזיאון ארץ-ישראל, מוזיאון ווילפריד בהזורע, במשכן לאומנות בעין-חרוד ובגלריות נוספות בארץ ובחו"ל.
עד לאחרונה השתתפתי בפסטיבלים השנתיים לקראמיקה ,מאז קיומם -ברעננה ב"גלריית חוצות" ובכפר וורדים-"נגיעות בחומר" .

לסיכום: פיתרון בעיות בעיצוב אישי של מוצרים שימושיים מחד ועיצובים פיסוליים-אומנותיים הנובעים מרעיון, תחושה וצורך מאידך – הם הדרך שלי לביטוי בחומר.

מוניקה

Monica Hadari

דברים שאמר ד"ר יוסף שוורץ על עבודת הקרמיקה של מוניקה בפתיחת תערוכתה הראשונה בחיפה, בגלריה אבא חושי.
מרץ 1981
עם תערוכה זו מצטרפת מוניקה הדרי לאותם אומני הקרמיקה שבשבילם העבדה בחומר אינה רק אומנות ומקצוע.
שנים לא מעטות יצרה מוניקה כלים שונים יפים להפליא בצורתם וגוניהם, בדרך הקלסית המסורתית שבקדרות. ואילו בשנים האחרונות היא יצאה למסע של ניסויים וניסיונות והופכת את העבודה בחומר למדיום אומנותי – מסע רצוי כפי שתציין גם מורה של מוניקה חנה צונץ. תוצאות החיפושים מצויים לנגד עינינו, תלויים על גבי הקירות ועומדים בפנינו. העבודות משקפות מגוון רב של הבעה אומנותית – מן הרוך החושני של תבליטי העירום והצלחות הפיגורטיבית ועד הצורות המופשטות הפיזיות, מן הדו-ממדי דרך התבליט ועד ליצירות תלת-ממדיות . מן המשטחים העדינים ועד ליצירות המדגישות את אופיו הקשה הגולמני של החומר ,ועד לכלים השימושיים המקוריים המזכירים לי חבורה של קיפודים. מי שמכיר את עבודתה של מוניקה יודע על התעניינותה הרבה בתכונותיו של החומר ובאפשרויות הגלומות בו, בטקסטורות, בדרכי שריפה ומתן צבעים. מה שמצוי הערב לפנינו מייצג הישגים יפים ומרשימים ומצביע על כיווני התפתחות שונים, שאחדים מביניהם וודאי יגברו בעתיד על אחרים. בית גבת מפסיד על ידי התרכזותה של מוניקה בעבודתה היוצרת מחנכת שעשתה דברים טובים וחשובים, אך זוכה בהתפתחותה לאומנות המבשילה ומגלה דרכי יצירה מקוריות.

כתיבת תגובה